מחקר כמותי לעומת מחקר איכותני

שיטות מחקר איכותניות נפוצות

ראיונות מעמיקים: שיחות אישיות ופתוחות עם משתתפים, המאפשרות חקר מעמיק של נושא מסוים תוך גמישות להתאמת השאלות בהתאם לתשובות.

תצפיות אתנוגרפיות: מעקב וצפייה בהתנהגות משתתפים בסביבתם הטבעית, ללא התערבות, לצורך הבנת הקשר חברתי ותרבותי.

קבוצות מיקוד (Focus Groups): דיון מודרך בקבוצה קטנה של משתתפים סביב נושא מסוים, המאפשר זיהוי של דעות וגישות מגוונות.

ניתוח תוכן איכותני: בחינה שיטתית של טקסטים, מסמכים, ראיונות או תכנים מדיה לזיהוי נושאים ודפוסים חוזרים.

ניתוח שיח: חקר השפה והאופן שבו נבנה משמעות חברתית דרך תקשורת.

יתרונות המחקר האיכותני

עומק והבנה פנימית: גישה אל רגשות, מניעים ותהליכים פנימיים שקשה למדוד בצורה כמותית, מה שמאפשר הבנה עמוקה יותר של חוויות אנושיות.

גמישות מתודולוגית: יכולת להתאים את כלי המחקר תוך כדי תהליך איסוף הנתונים, בהתאם לממצאים המתגלים.

חקר נושאים חדשים: מתאים במיוחד לחקר תחומים פחות מוכרים או חדשים, שבהם עדיין לא פותחו כלי מדידה כמותיים.

הבנת הקשרים תרבותיים וחברתיים: זיהוי השפעות של נורמות חברתיות, ערכים תרבותיים והקשר סביבתי על התופעה הנחקרת.

יצירת השערות חדשות: ממצאים איכותניים יכולים לשמש בסיס לפיתוח תיאוריות ולניסוח שאלות מחקר למחקרים כמותיים עתידיים.

מגבלות וחסרונות

העדר יכולת הכללה: ממצאי המחקר מתייחסים למדגם הספציפי ואינם בהכרח ניתנים להכללה לאוכלוסיות אחרות.

קושי בניתוח כמותי: קשה לכמת נתונים איכותניים ולבצע ניתוח סטטיסטי שיטתי.

דרישה למיומנות גבוהה: החוקר נדרש להיות מיומן בניהול ראיונות, בניתוח תוכן ובפרשנות נתונים מורכבת.

סובייקטיביות פרשנית: פרשנות הנתונים עשויה להיות מושפעת מהשקפת עולמו של החוקר, מה שמחייב שקיפות והכרה בהטיות אפשריות.

זמן רב לניתוח: תהליך ניתוח הנתונים האיכותניים ארוך ומורכב, דורש זמן רב להקלטה, תמלול וקידוד.

דוגמאות למחקרים איכותניים

הבנת חוויות ילדים עם הפרעות קשב וריכוז: ראיונות מעמיקים עם ילדים, הורים ומורים לחקר ההשפעה הרגשית והחברתית של האבחנה והטיפול.

תצפיות על תקשורת רופא-מטופל: מעקב והקלטת שיחות במרפאות לזיהוי דפוסי תקשורת, שפת גוף וגורמים המשפיעים על אמון והיענות לטיפול.

קבוצת מיקוד לבחינת תפיסות ציבור: דיון מודרך עם קבוצת אזרחים על נושא פוליטי או חברתי, לזיהוי דעות, חששות וציפיות.

ניתוח תוכן של תיעודים רפואיים: בחינת רישומים רפואיים לזיהוי דפוסי תיעוד ותובנות על תהליכי טיפול.

איך לבחור בין מחקר כמותי לאיכותני?

הבחירה בין שתי השיטות תלויה במספר שיקולים מרכזיים:

אם שאלת המחקר שלכם מתחילה ב"כמה" או "מה השכיחות" – מחקר כמותי יהיה מתאים יותר. לדוגמה: "מה אחוז הרופאים שחווים שחיקה מקצועית?"

אם שאלת המחקר מתחילה ב"למה", "איך" או "מה המשמעות" – מחקר איכותני יספק תשובות מעמיקות יותר. לדוגמה: "איך רופאים חווים שחיקה מקצועית?"

אם אתם רוצים למדוד השפעה או יעילות – מחקר כמותי מאפשר השוואה סטטיסטית בין קבוצות.

אם אתם רוצים להבין תהליכים או חוויות – מחקר איכותני יספק הבנה עמוקה יותר.

לעיתים, שילוב של שתי הגישות במחקר מעורב (Mixed Methods Research) מציע את התמונה המלאה ביותר, ומאפשר גם הכללה סטטיסטית וגם הבנה מעמיקה של התופעה.

מחקר מעורב: שילוב הגישות לתוצאות מיטביות

מחקר מעורב (Mixed Methods) משלב את שתי הגישות – הכמותית והאיכותנית – לצורך קבלת תמונה מקיפה ורב-ממדית של התופעה הנחקרת. שילוב זה מאפשר לנצל את החוזקות של כל שיטה ולמזער את החולשות.

דוגמאות לשילוב:

• ביצוע סקר כמותי רחב היקף, ולאחריו ראיונות איכותניים מעמיקים עם חלק מהמשיבים להבנת הסיבות מאחורי התוצאות
• התחלה בראיונות איכותניים לזיהוי נושאים מרכזיים, ולאחר מכן פיתוח שאלון כמותי לבחינת שכיחות הנושאים באוכלוסייה רחבה

מחקר מעורב דורש תכנון קפדני יותר ומשאבים נוספים, אך הוא מציע תובנות עשירות יותר ואמינות גבוהה יותר.

סיכום: בחירה מושכלת של מתודולוגיית המחקר

הבחירה בין מחקר כמותי למחקר איכותני היא אחת ההחלטות המרכזיות בתכנון מחקר אקדמי או רפואי. כל שיטה מציעה כלים ייחודיים ומתאימה למטרות מחקר שונות:

• מחקר כמותי מתאים למדידה, להכללה ולבחינת השערות באמצעות ניתוח סטטיסטי
• מחקר איכותני מתאים להבנה עמוקה של תהליכים, חוויות ומשמעויות
• מחקר מעורב משלב את שתי הגישות לקבלת תמונה מקיפה

בחירה מושכלת תתבסס על שאלת המחקר, אופי הנושא הנחקר, והמשאבים הזמינים. הבנה מעמיקה של ההבדלים בין השיטות תסייע לכם לתכנן מחקר איכותי שיוביל לפרסום מוצלח ולתרומה משמעותית לתחום שלכם.