עזרה בכתיבת מאמרים אקדמיים לרופאים וחוקרים
PlanetMed מלווה רופאים, חוקרים וצוותים רפואיים בכתיבה ועריכה של מאמרים אקדמיים ורפואיים. העבודה יכולה להתחיל מנתונים גולמיים, מטבלאות, מ-abstract, מפוסטר, מטיוטת manuscript או ממכתב הערות של סוקרים.
הליווי כולל בניית מבנה המאמר, חידוד שאלת המחקר, כתיבה ועריכה של Abstract, Introduction, Methods, Results ו-Discussion, ארגון טבלאות ותרשימים, התאמה לכתב עת, הכנה להגשה ומענה לסוקרים.
זה אינו שירות כתיבה גנרי ואינו הבטחה לפרסום. המאמר נבנה יחד עם המחברים ועל בסיס המחקר שלהם, כשהאחריות המדעית, הנתונים והאישור הסופי נשארים אצל הרופא או החוקר.
בהובלת ד״ר עומרי ויסמן
PhD במדעי המוח
צוות מחקר
חוקרים בעלי PhD והכשרה מחקרית מתקדמת
from research data to scientific manuscript
מה עושים בפועל?
מחדדים את הסיפור של המחקר
מה שאלת המחקר, מה הממצא המרכזי, ומה המאמר צריך להגיד לקורא.
מסדרים Methods ו-Results
הופכים שיטות, נתונים וטבלאות לטקסט ברור שאפשר לקרוא ולהעריך.
כתב עת והגשה
התאמה ל-author guidelines, בחירת journal, cover letter והכנת submission.
מתאימים לכתב עת
מנסחים מענה לסוקרים ומתקנים את המאמר בלי לאבד את הקו המדעי שלו.
שירות ממוקד לרופאים וחוקרים שצריכים להפוך מחקר קיים למאמר אקדמי קריא, מדויק ומוכן יותר להגשה או לתיקון.
בפועל, עזרה בכתיבת מאמרים אקדמיים לרופאים וחוקרים היא עבודה על המעבר שבין המחקר לבין כתב העת. הרבה מחקרים לא נתקעים בגלל שאין בהם ערך, אלא בגלל שהמאמר לא מספר את המחקר נכון: השאלה רחבה מדי, ה-Methods לא מספיק ברורים, ה-Results לא מסודרים לפי ההיגיון של האנליזה, או שה-Discussion קופץ למסקנות שאינן נתמכות מספיק בנתונים.
הליווי של PlanetMed עוזר להפוך את החומר הקיים ל-manuscript מקצועי יותר. לפעמים מתחילים ממבנה מלא של המאמר. לפעמים עובדים רק על Abstract, Methods, Results או Discussion. לפעמים הבעיה היא בטבלאות, בהתאמה ל-author guidelines, בבחירת journal מתאים, או במענה לסוקרים אחרי revise and resubmit.
המטרה אינה “לייפות” מאמר חלש, אלא לחזק את ההצגה המדעית של מחקר אמיתי: מה נשאל, איך הנתונים נאספו, מה נותח, מה נמצא, מה המגבלות, ואיך מציגים את כל זה בצורה שהעורך והסוקרים יכולים להבין ולבחון.
השירות מתאים לרופאים, חוקרים קליניים, מתמחים, מחלקות וצוותים רפואיים שיש להם חומר מחקרי ממשי, אבל המאמר עדיין לא מספיק בשל. זה יכול להיות מחקר רטרוספקטיבי, סדרת מקרים, פרויקט מחלקתי, abstract שהוצג בכנס, poster שרוצים לפתח למאמר, או טיוטה שכבר נכתבה וצריכה עריכה מדעית עמוקה.
הוא מתאים גם אחרי דחייה או הערות סוקרים, כאשר צריך להבין האם הבעיה היא בכתב העת שנבחר, במבנה המאמר, בשיטות, בטבלאות, בפרשנות, באנגלית המדעית או במענה עצמו. השירות פחות מתאים למי שמחפש כתיבה אקדמית כללית, כתיבת עבודה במקום סטודנט, או הבטחה לקבלה לכתב עת.
נתונים ממחלקה, מרפאה או מאגר מחקרי שצריך לתרגם לשאלת מחקר, טבלאות, תוצאות ודיון שאפשר להגיש לכתב עת.
צוות שרוצה להפוך פעילות קלינית, סדרת מקרים, abstract או poster למאמר מלא, עם מבנה מדעי ברור ולא רק תיאור כללי של הפעילות.
טיוטה קיימת שדורשת עריכה מדעית, קיצור, סידור מחדש, התאמה לכתב עת או חיבור טוב יותר בין השיטות, התוצאות והדיון.
מאמר שחזר עם הערות עורך או סוקרים, וצריך לפרק את ההערות, לתכנן תיקונים ולנסח response letter מסודר.
בהובלת ד״ר עומרי ויסמן, PhD
הליווי המקצועי נעשה בהובלת ד״ר עומרי ויסמן, PhD. הרקע המחקרי שלו עוזר לזהות אם הבעיה במאמר היא בשאלה, במבנה, בנתונים, בשיטות, בסטטיסטיקה או פשוט בדרך שבה הדברים כתובים.
העבודה נקבעת לפי מצב המאמר. אם יש רק נתונים ותוצאות, מתחילים בדרך כלל ממיפוי שאלת המחקר והמסר המרכזי, ואז בונים את מבנה ה-manuscript. אם קיימת טיוטה, בודקים האם המבנה מחזיק, האם השיטות מתוארות מספיק טוב, האם התוצאות מופיעות בסדר נכון, והאם הדיון נשאר נאמן לממצאים.
במאמרים רפואיים רבים העבודה נעה סביב מבנה IMRAD: Introduction, Methods, Results ו-Discussion, לצד Abstract, טבלאות, תרשימים, נספחים ו-references. כל חלק צריך לעשות עבודה אחרת. המבוא צריך להוביל לפער ידע ברור. השיטות צריכות לאפשר לקורא להבין איך המחקר בוצע. התוצאות צריכות להציג את הממצאים בלי לערבב פרשנות מוקדמת. הדיון צריך להסביר את המשמעות, להשוות לספרות ולהציג מגבלות בצורה ישרה.
בשלב ההגשה אפשר לסייע גם בבחירת כתב עת, בדיקת scope, התאמה ל-author guidelines, קיצור או הרחבת טקסט לפי דרישות, הכנת cover letter, בדיקת declarations, וסידור checklist להגשה. אחרי קבלת הערות, העבודה יכולה לכלול response to reviewers, תיקון manuscript ושמירה על עקביות בין התשובה, הטקסט, הטבלאות והנספחים.
בניית שלד למאמר: מה המסר המרכזי, איך מסדרים את הפרקים, מה נכנס לכל חלק, ואיך נמנעים ממאמר ארוך שמפזר את הקורא.
בשלב הזה מגדירים את הקו של המאמר: שאלת המחקר, האוכלוסייה, ה-endpoints, התוצאות המרכזיות והטענה הזהירה שאפשר להגן עליה.
כתיבה או עריכה של חלקי המאמר לפי הצורך: Abstract, Introduction, Methods, Results, Discussion, מגבלות המחקר ומסקנות.
הדגש הוא על דיוק מדעי ובהירות. ניסוח יפה לא פותר בעיה בשאלה, באנליזה או בפרשנות, ולכן העריכה מתייחסת גם לתוכן ולא רק לשפה.
בחירת הטבלאות והתרשימים שבאמת משרתים את המאמר, סידור תוצאות לפי ההיגיון של המחקר, וניסוח ממצאים בצורה קריאה וזהירה.
בדיקת התאמה לכתב עת, scope, סוגי מאמרים, author guidelines, אורך, references, cover letter, declarations ו-submission checklist.
מיפוי הערות העורך והסוקרים, החלטה מה מתקנים ומה מסבירים, עדכון המאמר וניסוח response letter מקצועי ומכבד.
מתחילים מקריאה של מה שכבר קיים: נתונים, טבלאות, ניתוח סטטיסטי, טיוטה, abstract, כתב עת יעד או הערות סוקרים. אחר כך מגדירים מה הבעיה המרכזית ומה התוצר הרצוי: manuscript מלא, עריכה מדעית, שיפור Methods ו-Results, בחירת journal, או מענה לסוקרים.
במקום לעבוד לפי תבנית קבועה, בונים תוכנית קצרה לפי מצב המחקר. לפעמים צריך לחזור צעד אחורה ולחדד את שאלת המחקר או את הטבלאות לפני שמתקנים את הטקסט. במקרים אחרים הטקסט כבר טוב, וכל מה שנדרש הוא התאמה לכתב עת, קיצור, שיפור flow או תיקון response letter.
01
בודקים מה קיים ומה חסר: נתונים, טיוטה, טבלאות, abstract, כתב עת יעד, cover letter או הערות סוקרים.
מזהים האם הבעיה המרכזית היא במבנה, בשיטות, בתוצאות, בטבלאות, בדיון, בשפה, בהתאמה לכתב עת או בבחירת כתב העת.
מגדירים סדר עבודה ברור: מה נכתב, מה נערך, אילו טבלאות צריך לסדר, ומה נדרש מהמחברים כדי להתקדם.
העבודה מתקדמת על הטקסט, המבנה, הטבלאות וההגשה לפי הצורך, עד שיש גרסה ברורה יותר לשלב הבא: submission, תיקון מול כתב עת, poster, כנס או המשך עבודה פנימית של המחברים.
ליווי מלא או התערבות נקודתית?
לא כל מאמר צריך ליווי מלא. במאמר מורכב ייתכן שצריך לעבוד על מבנה, סטטיסטיקה, טבלאות, כתיבה ו-journal selection. בטיוטה בשלה יותר ייתכן שמספיק חידוד Abstract, עריכת Discussion, התאמה ל-author guidelines או מענה לסוקרים. היקף העבודה נקבע לפי מצב המחקר, איכות הנתונים, רמת הטיוטה ולוחות הזמנים.
מה יכול לצאת מהעבודה?
התוצר יכול להיות טיוטת manuscript, עריכה מדעית של טקסט קיים, Abstract לכנס או לכתב עת, טקסט לפוסטר, טבלאות, Discussion, cover letter, submission checklist או response to reviewers. אין הבטחה לקבלה או לפרסום, אבל יש עבודה מקצועית שמטרתה להפוך את המאמר לברור, עקבי ומוכן יותר לשלב הבא.
טיוטת מאמר רפואי או שכתוב מדעי של טיוטה קיימת.
תקציר לכנס, תקציר לכתב עת או טקסט לפוסטר מדעי.
ארגון ממצאים בצורה שמשרתת את ה-Results ואת הסיפור המחקרי.
מענה מסודר לסוקרים, כולל תיקונים בטקסט ובטבלאות כאשר נדרש.
למה דווקא PlanetMed?
PhD במדעי המוח, רקע מחקרי מבר אילן, Yale Child Study Center ואוניברסיטת תל אביב, וניסיון בפרסומים מדעיים, תכנון מחקר, ביו-סטטיסטיקה וכתיבה מדעית.
מאמר רפואי טוב אינו רק טקסט באנגלית. הוא צריך לשקף נכון את המחקר: השאלה, האוכלוסייה, השיטות, הניתוח, התוצאות והמגבלות. PlanetMed עובדת בדיוק על החיבור הזה בין מחקר, ביו-סטטיסטיקה וכתיבה מדעית.
הליווי המקצועי נעשה בהובלת ד״ר עומרי ויסמן, PhD, עם רקע מחקרי במדעי המוח, ניסיון בפרסומים מדעיים, תכנון מחקר, ביו-סטטיסטיקה וכתיבה מדעית. הרקע הזה חשוב במיוחד כשצריך להבין אם הבעיה במאמר היא ניסוחית בלבד או עמוקה יותר: שאלה לא מדויקת, Methods חסרים, Results לא עקביים או Discussion שמפרש יותר מדי.
לקריאה נוספת על הרקע המחקרי: ד״ר עומרי ויסמן
ניסיון מחקרי שעוזר להבין איפה המאמר באמת תקוע.
חיבור בין הנתונים, הטבלאות, הכתיבה וההגשה לכתב עת.
בלי הבטחות פרסום, בלי כתיבה שמחליפה את המחברים ובלי שירות עבודות לסטודנטים.
עמודים קשורים שיכולים להשתלב בתהליך המאמר
אם המאמר עדיין תלוי בשלב מוקדם יותר במחקר, אפשר להיעזר גם בעמודים האלה. הם לא מחליפים את העמוד הזה, אלא משלימים אותו.
ליווי רחב יותר משאלת המחקר והפרוטוקול ועד דאטה, סטטיסטיקה וכתיבה.
תכנון סטטיסטי, ניתוח נתונים, טבלאות ופרשנות ממצאים למאמר רפואי.
ליווי במקרים שבהם התוצר הוא תיאור מקרה, סדרת מקרים או פרסום רפואי ממוקד.
מבנה IMRAD - איך מאמר רפואי מקצועי בנוי?
מבנה IMRAD הוא אחד הדברים החשובים לשמור מהעמוד הקיים. רוב המאמרים הרפואיים בנויים סביב Introduction, Methods, Results ו-Discussion, ולצידם Abstract, טבלאות, תרשימים, נספחים והצהרות נדרשות. במבנה טוב, כל חלק עונה על שאלה אחרת: למה המחקר נעשה, איך הוא בוצע, מה נמצא, ומה אפשר ללמוד מהממצאים.
הבעיה מתחילה כשחלקי המאמר מתערבבים. Introduction ארוך מדי הופך לסקירת ספרות לא ממוקדת. Methods חסרים מקשים על סוקר להבין את עיצוב המחקר ואת האוכלוסייה. Results שמציגים כל נתון אפשרי יוצרים עומס במקום מסר. Discussion שמנסה “למכור” את הממצאים יותר מדי פוגע באמינות. לכן העבודה על מבנה המאמר היא לא קוסמטית, אלא חלק מרכזי מהכנתו להגשה.
איך בוחרים ג׳ורנל מתאים בלי לרדוף רק אחרי Impact Factor?
בחירת כתב עת אינה רק שאלה של Impact Factor. כתב עת מתאים צריך להתאים לתחום המחקר, לסוג המאמר, לקהל הקוראים, לרמת החדשנות, לדרישות הפורמט ולמדיניות הפרסום. לפעמים כתב עת עם Impact Factor גבוה אינו הבחירה הנכונה כי ה-scope שלו לא מתאים, כי הוא לא מקבל את סוג המאמר, או כי התחרות שם תהפוך את ההגשה לבזבוז זמן.
במסגרת ההכנה להגשה אפשר לבדוק התאמה ל-scope, indexing, PubMed כאשר רלוונטי, author guidelines, open access, אורך המאמר, מספר טבלאות, סגנון references וזמן טיפול משוער. חשוב גם להיזהר מכתבי עת בעייתיים או predatory journals שמציגים הבטחות מהירות מדי, תהליכי peer review לא ברורים או עלויות לא שקופות.
Cover letter, peer review ו-revise and resubmit
לפני submission צריך לוודא שהמאמר עומד בדרישות כתב העת: מבנה, אורך, טבלאות ותרשימים, supplementary material, declarations, ethics statement, conflicts of interest, references ו-cover letter. לפעמים מאמר טוב נדחה מוקדם כי הוא פשוט לא עומד בדרישות טכניות או לא מסביר לעורך למה הוא מתאים לכתב העת.
אם המאמר חוזר עם peer review, השלב הבא הוא לא רק “לתקן הערות”. צריך לקרוא את מכתב העורך והסוקרים, להבין אילו הערות דורשות שינוי אמיתי במאמר, אילו דורשות ניתוח נוסף, ואילו דורשות הסבר מנומק. Response to reviewers טוב עונה נקודה-נקודה, מפנה לשינויים בטקסט, ושומר על טון מקצועי גם כשלא מקבלים את כל ההערות.
שאלות נפוצות לפני תחילת תהליך כתיבת מאמר רפואי
האם אתם כותבים את המאמר מאפס?
אפשר לסייע בבניית טיוטה כאשר קיימים מחקר, נתונים, תוצאות וחומרים מקצועיים מספקים. זו אינה כתיבה שמחליפה את המחברים או את אחריותם המדעית. העבודה נעשית בשיתוף עם הרופא או החוקר ועל בסיס מידע שהם מספקים ומאשרים.
כן. אחרי דחייה או revise and resubmit אפשר לבדוק האם הבעיה הייתה התאמה לא נכונה לכתב העת, מבנה, שפה, מתודולוגיה, טבלאות או פרשנות. לפי זה בונים תוכנית תיקון, response letter או אסטרטגיית הגשה לכתב עת מתאים יותר. גם כאן אין הבטחה לקבלה בהגשה הבאה.
בודקים התאמה לפי scope, סוגי מאמרים, indexing, PubMed כאשר רלוונטי, author guidelines, איכות peer review, מדיניות open access, עלויות וסימני אזהרה של כתבי עת טורפים. ההחלטה הסופית נשארת אצל המחברים, אבל אפשר לצמצם טעויות נפוצות בבחירת יעד ההגשה.
לא. אף גורם מקצועי אינו יכול להבטיח קבלה או פרסום בכתב עת. אפשר לשפר את הבהירות, המבנה, ההתאמה לדרישות וההצגה המדעית של המאמר, אבל ההחלטה היא של העורכים והסוקרים.
כן. השירות מתאים לרופאים יחידים, צוותי מחקר, מחלקות רפואיות וקבוצות חוקרים שיש להם מחקר רפואי או קליני וצריכים ליווי בכתיבה, מבנה, טבלאות, סטטיסטיקה או מענה לסוקרים.
יש לכם מחקר, דאטה, טיוטה או הערות סוקרים?
אפשר להתחיל במיפוי קצר: מה יש כרגע, איפה המאמר תקוע, לאיזה כתב עת או שלב אתם מכוונים, ומה צריך לקרות כדי להתקדם בצורה מקצועית ואחראית.
מיפוי קצר של המחקר, הנתונים, הטיוטה והיעד לפרסום.
* אין הבטחת פרסום או קבלה לכתב עת. אפשר לשפר את הבהירות, המבנה, ההתאמה לדרישות וההצגה המדעית של המאמר, אבל ההחלטה היא של העורכים והסוקרים.
** השירות אינו מחליף את המחבר, אינו מסתיר אחריות מדעית ואינו מציג את PlanetMed כ-CRO לניהול מלא של ניסויים קליניים.
