כדי לבחור כתב עת מתאים למאמר רפואי, מתחילים בהתאמה למחקר ולקוראים, לא בדירוג. בודקים אם כתב העת מפרסם מחקרים מהסוג שביצעתם, אם הנושא מתאים ל-Aims and Scope, אילו מאמרים דומים הופיעו בו לאחרונה, מה דרישות ההגשה, היכן הוא מאונדקס, כמה עולה הפרסום והאם האתר והמו"ל מציגים מידע אמין ושקוף.
בחירה טובה אינה מבטיחה שהמאמר יתקבל. היא כן מצמצמת מצב שבו מחקר ראוי נשלח למערכת שאינה עוסקת בנושא, אינה מקבלת את סוג המאמר או פונה לקהל אחר. היא גם מאפשרת להתאים את כתב היד לדרישות של היעד לפני שמשקיעים זמן בהעלאה למערכת ובהכנת מסמכי ההגשה.
חוקרים משתמשים לעיתים במילה ג'ורנל, אך במאמר הזה נשתמש בעיקר במונח כתב עת. המטרה אינה למצוא שם נוצץ, אלא לבחור יעד פרסום שאפשר להצדיק מקצועית.
מתי כדאי לבחור את כתב העת?
כדאי להתחיל לבחור כתב עת לפני שסוגרים את הגרסה הסופית של המאמר. אין צורך להחליט על יעד ביום שבו מתחילים את המחקר, אבל גם לא כדאי לחכות עד שכל הטבלאות, המקורות והנספחים כבר ערוכים בפורמט של כתב עת אחר.
לכל כתב עת יש מגבלות שונות על אורך המאמר והתקציר, מספר הטבלאות והאיורים, מבנה הכותרת, סוגי הקבצים והצהרות המחברים. גם הפורמט של התקציר עשוי להשתנות בין כתבי עת. הנחיות ICMJE להכנת מאמר רפואי להגשה מדגישות שמבנה המאמר והדיווח תלויים בסוג המחקר ובהנחיות הספציפיות של כתב העת.
בשלב מוקדם אפשר להכין רשימה רחבה. לאחר שהשאלה, השיטות והתוצאות המרכזיות ברורות, מצמצמים אותה לכמה אפשרויות ומתחילים לקרוא את ההנחיות לעומק.
האם כתב העת באמת מתאים למחקר?
הבדיקה החשובה ביותר היא האם עורכי כתב העת והקוראים שלו אמורים להתעניין בשאלה שנבדקה. התאמה נושאית אינה נקבעת לפי שם כתב העת בלבד. שני כתבי עת עם שמות דומים יכולים לפרסם סוגים שונים מאוד של מחקרים.
קראו את ה-Aims and Scope
פתחו את עמוד ה-Aims and Scope באתר הרשמי ובדקו אילו תחומים, אוכלוסיות, עיצובים ושאלות נמצאים בליבת כתב העת. אם המחקר עוסק בשאלה קלינית צרה, ייתכן שכתב עת מקצועי בתחום ייתן לו קריאה מדויקת יותר מכתב עת רפואי כללי.
אל תסתפקו ברשימת הנושאים. חפשו גם מה כתב העת אינו מפרסם, האם יש דגש קליני או מתודולוגי, והאם הוא פונה לרופאים מטפלים, חוקרים, אנשי בריאות הציבור, מקבלי החלטות או קהל אחר.
בדקו מאמרים דומים מהשנתיים האחרונות
חפשו באתר כתב העת ובמאגר הרלוונטי מאמרים עם שאלה, אוכלוסייה, עיצוב מחקר או שיטה דומים. לא צריך למצוא מאמר זהה. המטרה היא לראות אם המחקר שלכם משתלב בשיחה המדעית שמתקיימת שם.
שאלו:
- האם כתב העת מפרסם מחקרים מהסוג שביצענו?
- האם האוכלוסייה וההקשר הקליני רלוונטיים לקוראים שלו?
- האם רמת הפירוט המתודולוגי דומה למה שניתן להציג?
- האם המאמרים האחרונים מצביעים על עניין פעיל בנושא?
- מה המחקר שלנו מוסיף ביחס למה שכבר פורסם?
אם קשה להסביר במשפט אחד למה קוראי כתב העת צריכים את המאמר, זו נורת אזהרה לגבי ההתאמה.
האם כתב העת מקבל את סוג המאמר שיש לכם?
נושא מתאים אינו מספיק אם כתב העת אינו מקבל את הפורמט הקיים. מחקר מקורי, סקירה שיטתית, מטא-אנליזה, Case Report, פרוטוקול, brief report ומכתב למערכת אינם מסלולים חלופיים לאותו חומר.
בעמוד Author Guidelines חפשו רשימת article types. עבור כל סוג בדקו מגבלת מילים, מבנה תקציר, מספר מקורות, טבלאות ואיורים, מסמכים משלימים ודרישות מיוחדות.
במאמרים רפואיים חשוב גם להתאים את הדיווח לעיצוב המחקר. EQUATOR Network מרכז הנחיות כמו CONSORT לניסויים אקראיים, STROBE למחקרים תצפיתיים, PRISMA לסקירות שיטתיות, STARD למחקרי דיוק אבחנתי ו-CARE לתיאורי מקרה.
ה-checklist אינו טופס שממלאים ברגע האחרון. הוא עוזר לזהות פרטים שהעורך, הסוקרים והקוראים צריכים כדי להבין מה נעשה ולהעריך את המחקר.
איך בודקים אינדוקס בלי להתבלבל בין PubMed ל-MEDLINE?
במחקר רפואי צריך לבדוק את כתב העת במאגר המקורי ולא להסתפק בטענה שמופיעה באתר שלו. עבור כתבי עת רפואיים אפשר להתחיל ב-NLM Catalog ולבדוק את שם כתב העת, הקיצור, ה-ISSN ומצב האינדוקס.
חשוב להבחין בין כמה מצבים. הרשימה של כתבי עת המופיעים ב-PubMed כוללת כתבי עת של MEDLINE וגם כותרים אחרים שתוכן שלהם הגיע ל-PubMed או ל-PMC. לכן הופעה של מאמר כלשהו ב-PubMed אינה בהכרח הוכחה שכתב העת מאונדקס כעת ב-MEDLINE.
בדקו מה נדרש בתחום ובמוסד שלכם:
- האם כתב העת מאונדקס כיום במאגר החשוב לתחום?
- האם האינדוקס חל על כתב העת כולו או רק על חלק מהתוכן?
- האם שם כתב העת וה-ISSN תואמים לאתר הרשמי?
- האם קיימת דרישה מוסדית ל-MEDLINE, Web of Science, Scopus או מאגר אחר?
אינדוקס משפיע על יכולת האיתור של המאמר, אבל הוא אינו מחליף בדיקה של התאמה מדעית, תהליך עריכה ואמינות.
מה אפשר ללמוד מדירוג, Quartile ו-Impact Factor?
מדדי ציטוטים יכולים לעזור להשוות כתבי עת, אך הם אינם אומרים אם מאמר מסוים מתאים או יתקבל. Journal Impact Factor הוא מדד ברמת כתב העת. גם Clarivate מציינת שאין להשתמש בו לבדו. את הנתונים העדכניים בודקים ב-Journal Citation Reports.
השוואה סבירה נעשית בין כתבי עת באותה קטגוריה ובאותו תחום. דפוסי הציטוטים ברפואה פנימית, בריאות הציבור, כירורגיה, רפואת שיניים ומקצועות בריאות אחרים אינם זהים. לכן מספר שנראה גבוה בתחום אחד עשוי להיות רגיל או נמוך בתחום אחר.
Quartile מציג את המיקום היחסי של כתב העת בקטגוריה מסוימת. הוא יכול להיות שיקול, במיוחד כאשר קיימות דרישות אקדמיות או מוסדיות, אך כדאי לשאול קודם אם הקהל, ה-scope וסוג המאמר מתאימים.
אל תבחרו יעד רק משום שהוא Q1, ואל תפסלו יעד ממוקד רק משום שהמדד שלו נמוך יותר. מאמר שמגיע לקוראים הנכונים יכול להיות שימושי ומשפיע יותר ממאמר שנשלח לכתב עת רחב שאינו באמת מתעניין בשאלה.
אילו עלויות, זכויות וזמני טיפול צריך לבדוק?
לפני ההגשה צריך לדעת מה עשוי לעלות כסף, מתי נדרש התשלום ואילו זכויות נשארות בידי המחברים. Open Access אינו מונח נרדף לכתב עת לא אמין, וכתב עת בתשלום אינו בהכרח בעייתי. השאלה היא אם המדיניות ברורה ועקבית.
בדקו:
- האם יש דמי הגשה, APC, תשלום לפי עמוד או תשלום על צבע באיורים?
- האם התשלום נדרש רק לאחר קבלה או כבר בזמן ההגשה?
- האם קיימת הנחה או פטור דרך המוסד, האוניברסיטה או המממן?
- באיזה רישיון יפורסם המאמר?
- האם המחברים שומרים זכויות מסוימות להפקדה במאגר מוסדי?
- האם כתב העת מפרסם זמני החלטה, peer review ופרסום?
עבור כתב עת Open Access אפשר לבדוק אם הוא מופיע ב-DOAJ ולקרוא את מדיניות כתב העת עצמו. DOAJ דורש מכתבי עת שמבקשים להיכלל במאגר להציג מידע ברור על היקף כתב העת, מערכת העריכה, ביקורת עמיתים, רישוי, זכויות יוצרים וכל העלויות האפשריות.
זמן טיפול שפורסם באתר הוא נתון תכנוני, לא התחייבות. הוא יכול להשתנות לפי תחום, עומס, זמינות סוקרים והחלטות מערכתיות.
איך בודקים שכתב העת אמין ואינו אתר מתחזה?
לא פוסלים כתב עת לפי סימן יחיד, ולא מאשרים אותו לפי לוגו, Impact Factor שמופיע באתר או מאמר שמצאתם ב-Google Scholar. בודקים כמה פרטים ומצליבים אותם עם מקורות חיצוניים.
ה-checklist של Think. Check. Submit. מציע שאלות פשוטות: האם אתם או עמיתים מכירים את כתב העת, האם אפשר לזהות את המו"ל וליצור איתו קשר, האם תהליך ביקורת העמיתים מוסבר, האם העלויות גלויות, האם קיימים אינדוקס וארכוב מתאימים והאם אין הבטחה לקבלה או לביקורת מהירה באופן חריג.
בדיקה מעשית כוללת:
- להקליד ידנית את שם כתב העת ולוודא שהגעתם לאתר הרשמי.
- להשוות את שם כתב העת וה-ISSN מול NLM, ISSN Portal או המאגר הרלוונטי.
- לבדוק אם המו"ל, הכתובת, פרטי הקשר וחברי המערכת מוצגים באופן ברור.
- לפתוח כמה מאמרים ולבדוק איכות הצגה, תאריכי הגשה וקבלה, DOI והצהרות אתיקה.
- לקרוא את מדיניות peer review, תיקונים, ביטולים, ניגודי עניינים ועלויות.
- להיזהר ממייל שמבטיח קבלה, פונה בנושא שאינו קשור למחקר או מפעיל לחץ לשלם מהר.
אתרים מתחזים עשויים להעתיק שם, עיצוב או פרטים של כתב עת מוכר. לכן עדיף להגיע לאתר דרך המו"ל הרשמי או דרך רשומה מאומתת במאגר, ולא דרך קישור שקיבלתם במייל.
איך בונים רשימה קצרה של כתבי עת?
במקום להתאהב בכתב עת אחד, בנו רשימה של שלושה עד חמישה יעדים והשוו אותם באותו פורמט. אפשר לכלול יעד שאפתני, יעד ריאלי ואפשרות גיבוי, אבל הסדר צריך לנבוע מהתאמה ולא רק מיוקרה.
| מה בודקים | מה לרשום | מתי לפסול |
|---|---|---|
| נושא וקוראים | scope, קהל ומאמרים דומים | אין התאמה ברורה לשאלה או לאוכלוסייה |
| סוג המאמר | article type ומגבלות | הפורמט אינו מתקבל |
| אינדוקס | המאגר הנדרש ומצב עדכני | הטענה באתר אינה ניתנת לאימות |
| דירוג | קטגוריה, Quartile ומדד רלוונטי | הבחירה נשענת רק על מספר |
| עלויות וזכויות | APC, הנחות, רישיון וזכויות | העלויות אינן גלויות או משתנות במהלך הדרך |
| תהליך וזמן | peer review וזמנים מדווחים | מובטחת קבלה או ביקורת מהירה באופן לא סביר |
| אמינות | מו"ל, ISSN, מערכת ומדיניות | פרטים סותרים או אתר מתחזה |
לכל יעד כתבו שתי שורות: למה הוא מתאים למחקר, ומה הסיבה העיקרית שלא לבחור בו. התרגיל הזה מונע החלטה שמבוססת רק על שם מוכר או המלצה כללית.
מה צריך להתאים במאמר לפני השליחה?
לא שולחים את אותו קובץ לכל יעד ומחליפים רק את שם כתב העת במכתב הנלווה. לאחר בחירת היעד עוברים על Author Guidelines ומתאימים את חבילת ההגשה.
- כותרת ותקציר לפי המבנה והמגבלות של כתב העת.
- אורך גוף המאמר ומספר המקורות.
- טבלאות, איורים, legends וקבצים נלווים.
- reporting guideline וה-checklist המתאים לסוג המחקר.
- הצהרות אתיקה, מימון, ניגודי עניינים ותרומת מחברים.
- cover letter שמסביר בקצרה את השאלה, התרומה וההתאמה לקוראי כתב העת.
- אישורים לשימוש בחומר שפורסם בעבר או במידע שעלול לזהות אדם, כאשר הם נדרשים.
ICMJE מציין שכתבי עת רבים מספקים checklist לפני submission, ולעיתים דורשים גם checklist לפי סוג המחקר. בנוסף, אין לשלוח את אותו כתב יד במקביל ליותר מכתב עת אחד.
טעויות נפוצות בבחירת כתב עת
- לבחור לפי Impact Factor בלבד: המדד אינו בודק התאמה לנושא, לסוג המאמר או לקוראים.
- להסתמך על Journal Finder יחיד: כלי התאמה מציע מועמדים, אך אינו מחליף קריאה של scope ומאמרים אחרונים.
- להניח ש-PubMed ו-MEDLINE הם אותו דבר: צריך לבדוק את הרשומה המדויקת ואת מצב האינדוקס.
- לגלות עלויות רק לאחר הקבלה: בודקים APC, רישוי והסכמים מוסדיים מראש.
- להאמין להזמנה במייל: עוברים לאתר הרשמי ומצליבים שם, ISSN ומו"ל.
- להתאים את המאמר רק טכנית: גם הכותרת, התקציר והצגת התרומה צריכים לדבר לקהל של כתב העת.
- לשלוח במקביל לכמה כתבי עת: זו אינה דרך לקצר תהליך והיא מנוגדת לכללי פרסום מקובלים.
מתי כדאי לקבל עזרה בבחירת כתב העת ובהכנה להגשה?
ליווי מקצועי יכול לעזור כאשר קיימים כמה יעדים אפשריים, כאשר המחקר משלב כמה תחומים, כאשר לא ברור אם הפורמט מתאים, או כאשר צריך לחבר בין בחירת כתב העת לבין מבנה המאמר, הסטטיסטיקה, הטבלאות וחבילת ההגשה.
ב-PlanetMed אפשר לקבל ליווי בכתיבת מאמר רפואי לרופאים וחוקרים, כולל מיפוי מצב כתב היד, התאמה בין השאלה, השיטות והתוצאות, בחינת כתבי עת אפשריים והכנה מסודרת להגשה. האחריות המדעית וההחלטה הסופית נשארות בידי המחברים, ואין אפשרות להבטיח קבלה או פרסום.
אם אתם עדיין בשלב שבו עוברים מהמחקר לכתב היד, המדריך איך רופאים מפרסמים מאמר רפואי מציג את התהליך המלא. אם כבר התקבלה דחייה מערכתית, אפשר להתחיל מהמדריך על דחיית מאמר לפני ביקורת עמיתים.
